המעבר

"את יודעת כמה זמן ייקח לך כמאמנת עד שתגיעי למשכורת שיש לך היום?"

עם המשפט המכווץ הזה נפרדתי סופית לפני 9 שנים ממי שהיה הבוס הנערץ עליי במשך עשור.

זה שנתן לי את הזדמנות חיי בגיל 28 ושיכן אותי במרומיי המגדל בחדר עם קירות זכוכית במרכז הסיטי עם תג המציין תפקיד יוקרתי עטוף בהטבות מנצנצות.

אותו אחד ששאל אותי בניגוד לכל החוקים מה מצבי המשפחתי בראיון העבודה ומה תוכניותיי להמשך בתחום. תשובתי הכנה והנועזת הבטיחה לי את אמונו גם ברגעיי משבר ושינויים והפכתי לאשת סוד במרומיי מגדל השן.

נהנתי מכל רגע. הכרתי שועי עולם. נגעתי בחלום ריחפתי בין כנסים והזמנות מפתות ובירכתי על כך. גם התמודדתי עם שוביניזם הטרדות ופוליטיקה מלוכלכת. וגם ראיתי מקרוב אנשי ברזל נשברים לרגעים. נגעתי בתקציבי ענק ונהנתי מחיזורים של ענקי פרסום ואחרים. אהבתי לקחת פרוייקטים ענקיים לשנות להשפיע לנהל צוות מוכשר ולראות את אחרוני הפקידים מרוצים ולא נתתי לפטר איש שידעתי שזה פת לחמו ושפיותו. מצאתי לו תפקיד מתאים יותר.

למדתי התפתחתי נהניתי מהמשחק של הגדולים.

עד שהפעמונים החרישו אותי. המשחק נגמר. זה לא המגרש שלך הם דפקו לי בראש יוומם וליל. הלב שלך ריק כאן. תעזרי למי שזקוק לך באמת. למי שאין ריפודים של זהב. מי שזקוק לעיניך הרואות לפרוח בחייו.

וממש עכשיו

לפני 9 שנים

בעיניים פקוחות

יצאתי לדרכים

למסע חיי.

הרגשתי כמו נולדתי מחדש בגיל 38.

כמו תינוק שלומד ללכת ולדבר שפה חדשה. למדתי מי אני כשאני בוחרת את צעדיי .

נפלתי קמתי השתפשפתי ניכוותי שמחתי ובעיקר הכרתי אנשים מופלאים. שמכולם למדתי ואודני.

כייף לי לדעת שהדרך בעיצומה ולעולם לא תסתיים עד שאבחר בכך. ונהנית מחדש כל יום.

נעים מאד. גלית. מלווה אנשים להצליח בעצמם עם עוצמותיהם. בעסקים ובחיים.