רכבת הרים

הימים עוברים כרכבת הרים

תופסים תאוצה

שמיים יפים

והופ

לא להתבלבל

כבר צונחים

ועוד סיבוב

שהופך מעיים

מחכה לו מנגד

בלי כנפיים

וראש כבד

הצוואר קפוץ

מה יגיח מבעד לסיבוב?

החיים חולפים כרכבת הרים

הנשימה עייפה

מותשת מהרפתקה

והמנוע מאט

הסיבוב כבר מסתיים

והנה

תחושת סיפוק מציפה

שהאומץ השתלם

אז אולי

רק אולי

עוד פעם?!

החיים מסתיימים כמו רכבת הרים

עוצרים

ואינם.