מעולם לא חשבתי...

מעולם לא חשבתי להיות עצמאית. גדלתי בסביבה בה עצמאות זה קצת קללה או עונש ועל כסף לא מדברים בקול רם. אנשי חינוך וערכים...

אז למדתי בטכניון והצטיינתי ומצאתי בקלות עבודה ועוד אחת ויותר טובה והגעתי לתפקידים מרתקים עם תשורה מתאימה

ובמקביל הקמתי בית ומשפחה ו 3 מופלאים עד ש... זה היכה בי. בשקט בשקט באו חלומות שאולי יש עוד דרך לחיות... ואולי זה לא באמת מי שאני שם עם הטייטל והחליפה... והדחקתי ולא האמנתי עד שהגוף התחיל לצעוק. בהתחלה בלילות עם גירודים אינסופיים בכל הגוף וכשאטמתי את האוזניים חזק הגיעה מחלת הנשיקה.

שבועות בבית עם חום ו 3 צעירים לא איפשרו לי לברוח מעצמי.

אבל מה אני יודעת לעשות? שנים אני מתנהלת במשרד פינתי בארגונים גדולים אין לי כישורים אחרים ...

אז לקחתי קצת חופש וטסתי לניו יורק לשבוע. בתוך ים ההמולה האנושית ישבתי לבהות בחנויות ולראות את עצמי. מי אני ומה אני רוצה מהמשך חיי (בת 36 אז)

קראתי וכתבתי ימים ולילות והחלטתי שאימון יעזור לי. אז נרשמתי ללמוד אימון. באדלר.

ואז כדור השלג התחיל לנוע.

תוך חצי שנה התפטרתי ופתחתי חברת שיווק למוצרים מדהימים (הזדמנות שבאה לפיתחי בהפתעה) במקביל לסטאז באימון. מתאמנים הגיעו בקלות. פרנסה פחות.

כלכלית היה קשה. התדרדרות עצומה בהכנסות (יותר מחצי) והמון אי ודאות.

הבית היה בכאוס תקופות. עם בן זוג מפרגן שמעולם לא התלונן והמון עקשות התחלנו לנוע הלאה. מכרנו בית עברנו מקום ניסינו כל מיני דרכים חלופיות וקיצורי דרך ועשינו גם את כל הטעויות האפשריות.

למדתי שיווק ומכירות בכל דרך אפשרית ונשאבתי לאט לעולם הזר והכל כך והמנוגד לאופיי (דאז)

המתאמנים הגיעו עם בקשות חוזרות ונישנות לפתח עסקים עצמאיים וצחקתי על הגורל ועל המראות שהוא מפגיש אותי. ולא מפסיק...

היום 9 שנים אחריי יש לנו חברה משפחתית לבניית אתרים וקידומם  ואני מלווה באהבה ובהודיה אנשים מופלאים להצלחה אישית ועסקית בראייה הוליסטית רוחנית ועם המון ידע ונסיון.

לא הייתי מוותרת על שום חלק בדרך. תודה על החיים העשירים והמסע שלא נגמר כי אני  אוהבת הרפתקאות.