ילדות

ילדות

כבר לא ינקות

עוד לא בגרות

תקופת ביניים מכינה

נראית כמו נצח בזמנה

רק ממרחק הזמן והשנים

ניראה פרק קצר ואף תמים

ילדותי

ערגתי לסיומה כבר בגיל צעיר

לא הסכמתי לאמץ כל סממן

בחרתי להיות מבוגר מהימן

אחראי בוגר חכם אמיץ

בעל תובנות ושיח רגיש

גוף צעיר עם מוח של זקן

זה השיקוף שראיתי בבבואה

והגוף הקשיב

וצימח במהרה

גוף בוגר

עם נפש צעירה

שטרם הבינה מיהי ומה

וכבר הפכה לדמות של אישה

והמרחק בין התשקיפים

שבלב בנשמה ובראי

יצרו בילבול ודיכוי ריגשי

סגירות עצבות וכאב בלתי נילאה

שפילל וייחל

לילדות האינסופית

להסתיים מהר

ולסדר את התסכית

לשלב כוחות

לייצר תאימות

ולצעוד בגאון

מוח נפש ודמות ממשית...

ואני מחבקת את אותה הילדה

זאת שלא יכלה

להנות מהמשובה

שרק רצתה להיות רצינית

להתעניין באופקים הרחבים

לקרוא על תרבויות ויחסים

לשמוע ולהיות חלק אמיתי

מהעולם

הלא ילדותי.

לחבק אותה

שלא יכלה לראות בפרספקטיבה של זמן

שהילדות היא זמן שאול

שתיכף תם ונשלם

ולעולם הרחב יש עת ואין מנוס

ושאין לאן למהר בלי מסוס

ואת הפרק הקצר

של עידן התמימות חסר הדאגה

אין להשיב עוד

אלא בגילגול הבא...