הציפור שכחה

ציפור חופשייה חיפשה נחלה

עפה לה בין ארצות רחוקות ולא ידעה מנוח

שמחה כשהשמש זרחה

ועצבה כשכפה עייפה

תרה חיפשה את האושר בנחלה משלה

מקום בו החום תמיד בטמפ הנכונה

האור מגיח באותה השעה

והאוכל מצוי על שולחנה.

מקום בו תבנה את קינה

ולא תעוף שוב עם הרוח החמה

וכמו כל משאלות הלב הברורות

משאלה התגשמה

והנחלה התגלתה במקום לא צפוי

ממש מתחת לאף

בינות עמקים מוריקים ושפע מים זורמים

והציפור החרוצה

החלה לבנות את קינה

קן נעים וחם

יפה ומלא אהבה

שממתין בסבלנות

להרחבת המשפחה

וכך היה.

והנחלה היציבה הוריקה משמחה

והניבה כל מה שהציפור חלמה

והגוזלים השיבו לה אהבה.

ויום אחד רעדה רוח חזקה הזיזה את הציפור ממקומה

החזירה לה את מעופה ואימנה את שרירי התעופה

והציפור

לוחמת מטיבעה

עשתה הכל להחזיר את השקט לנחלה

החלה לאמן את התודעה

והחזיקה בחלום הנושן

היציב

שאוחז בה במקומה

הלו הוא הנחלה.

והימים עברו והנחל קצת הכזיב

ויום אחד האדמה רעדה

והנחלה שינתה צורתה

והפכה לאדמה חרוכה

ומזון כבר לא סיפקה

והציפור החרוצה

באופטימיות ובשיא כוחמירצה

נטעה וחרשה והתפללה

להחזיר אדמתה ליושנה

ועם שחר ניתן לראות זרעים נובטים

והנחלה

כבר לא באותה שמחה

אך מתאוששת מהרעידה

והציפור שוב מביטה בחלונה

וחשה את השמש קוראת לה

לעוף ולראות מה עוד מה קורה

הרי הגוזלים כבר גדלו

והאושר נמצא במקום אותו לא רואים

והאור החזק מבהיק בפנים

ומושך אותה כמו מגנט:

צאי לעולם

לאופק הרחק

עדיין לא היית, לא חווית

ומחכה לך האור

והיא לאחר שנים של קינון ועבודת אדמה

גופה

כבר לא בנוי לתעופה

הוא כבד מפחד וגם כואב בתנועה

והאור

ממגנט ומסנוור בו זמנית

והציפור מתוסכלת מבולבלת בתבנית

שיצרה ורצתה וחלמה

ולא עוד

רוצה היא לנדוד , לראות עוד

והנחלה קשורה לאדמה

בלי יכולת להבין

מה הציפור רואה

ולאן היא רוצה

כשכל צרכיה מוגשמים על פני האדמה...