הכעס שבתוכי

הכעס שבי

עמוק הוא ורוטן

קשה לו להתרסן

יושב על תהומות עמוקים

קשה לראות שם בפנים

חסר אור או נקודת ראות

פשוט אין לי קצה חוט

שיקח ויוציא אותו מתוכי

ויש לו ערך יש מהות

הוא מניע ויש לו זכות

כשהוא בא ומתגלגל בגרון

אין העומד בדרכי בחרון

והדרך נפתחת ללא מנוחה

ודברים קורים כמו סכר שנפצע

והמים דרכו גועשים וזורמים

רק מציפים כועסים בלי תמים

ואני רואה את ההצפה

אך כבר אין שליטה

כי הסכר נפגע

ומדוע היה שם מהתחלה

כי הפחד היה

מהצפה

אז המאגר הרגשי נעצר לו לפני

וכשיש צורך או פריצה

הוא לא עומד במעמסה

נפרץ מחרב גועש

בלי לחוס על איש בדרכו

וימים ודמים זורמים בעדו

ואני חסרת אונים אל מול הקצף

רוצה לעצור את ההשטף

ולא. הוא כבר איבד שליטה

כמוני בסערה.

ואיך ניתן לבנות אפיק לרגשות שיעמוד בסערות גם הקשות

אפיק מספיק רחב יציב

שאינו מלא וגדוש

כזה שמכיל ורוגש לעיתים

מעלה זרימה או מורידה לפי מזג האויר

מבלי להציף

או לשצוף בסערה

רק להגביר זרימה.