הוא בא והולך
- גלית נבון
- 12 באוק׳ 2019
- זמן קריאה 1 דקות
הוא בא והולך כל הזמן
תמיד ברגע הלא מותאם
מגיח הוא בלי הזמנה
בתוך סערה עצומה
שוטף את קירבי
את ליבי את נפשי
גורס הורס מטלטל
לקרביים זוחל
מכסח כל חלקה טובה
לא מבחין בין גדולה או זנוחה
מקטין, מועך רוצץ בלי משים
מפזר רעל בכל החיצים
מפיץ עוד שלוחות בסביבה
כאילו נשאר לעת עתה
משכנע בצידוקים
של הד צורם
ברעש וברקים
מעמעם את ההגיוניים
בכוחניות מעוסה
נאלמת הבחירה
המחשבה השקולה
נעלם גם הרצון להילחם
נותר רק להעלם
עד יעבור זעם
ונפשי שוב תתרומם.
Comments