top of page

הוא בא והולך

  • תמונת הסופר/ת: גלית נבון
    גלית נבון
  • 12 באוק׳ 2019
  • זמן קריאה 1 דקות

הוא בא והולך כל הזמן

תמיד ברגע הלא מותאם

מגיח הוא בלי הזמנה

בתוך סערה עצומה

שוטף את קירבי

את ליבי את נפשי

גורס הורס מטלטל

לקרביים זוחל

מכסח כל חלקה טובה

לא מבחין בין גדולה או זנוחה

מקטין, מועך רוצץ בלי משים

מפזר רעל בכל החיצים

מפיץ עוד שלוחות בסביבה

כאילו נשאר לעת עתה


משכנע בצידוקים

של הד צורם

ברעש וברקים

מעמעם את ההגיוניים

בכוחניות מעוסה

נאלמת הבחירה

המחשבה השקולה

נעלם גם הרצון להילחם

נותר רק להעלם

עד יעבור זעם

ונפשי שוב תתרומם.

פוסטים אחרונים

הצג הכול

Comments


לקבלת הפרסום הבא ישירות למייל

השאר פרטים כאן

© 2018 גלית נבון

bottom of page