בלדה לגוף

הגוף אומר את שלו

ואני זורמת איתו

הוא צודק הגוף שלי

יישות שכזאת צריכה מנוחה הזנה והנאה

ששחרור תנועה פורקן ואהבה

והוא עייף

כמו זקן חסר תקווה

כי אני נותנת לו כל פעם במשורה

פעם הזנה שמסתיימת בצניחה

ואז תנועה בתרועה

ושוב הפוגה

ומנוחה לעיתים לא מספקות כלל

והנאה מדי פעם עם חיבוק אוהב

שמשאיר טעם טוב לא מאכזב

ובין לבין נגיעות הטיפול הלא מספק

זורם נהר של חוסר חונק

אי הסכמה לנוע כשצריך

הזנה לוקה בחוסר מתמיד

עייפות כרונית ומאמץ מנטלי עד כלות

והגוף אומר את דברו

לא עוד

וההרגל או החיים

מתגלגלים כמו שרוצים.

אז סליחה גוף יקר וחשוב

בלעדיך לא יהיה ולא אשוב

אשתדל להקשיב טוב יותר

רק תן לי להנות ולרוץ כמה שיותר...